בשל המסיסות הנמוכה של מוצקים מסוימים במים, כאשר אחד או יותר מהמוצקים הללו נמצאים בכמויות גדולות בתמיסה מימית ומוזערים על ידי כוחות הידראוליים או חיצוניים, הם יכולים להתקיים במצב של אמולסיה בתוך המים וליצור אמולסיה. תיאורטית, מערכת כזו אינה יציבה. עם זאת, בנוכחות חומרים פעילי שטח (כגון חלקיקי אדמה), האמולסיה הופכת לחמורה, מה שמקשה עוד יותר על הפרדת שתי הפאזות. זה נצפה לרוב בתערובות שמן-מים במהלך הפרדת שמן-מים ובתערובות מים-שמן בטיפול בשפכים, שם נוצרים מבנים יציבים יחסית של מים-בשמן או שמן-במים בין שתי הפאזות. הבסיס התיאורטי לתופעה זו הוא "המבנה הדו-שכבתי".
במקרים כאלה, חומרים כימיים מסוימים מוכנסים כדי לשבש את המבנה הדו-שכבתי היציב ולערער את יציבות המערכת המחולקת, ובכך להשיג הפרדה בין שתי הפאזות. חומרים אלה, המשמשים במיוחד לפירוק אמולסיות, נקראים דה-אמולסיפיירים.
מפריד נפט גולמי הוא חומר פעיל שטח אשר משבש את המבנה של נוזל שעבר אמולסיה, ובכך מפריד בין הפאזות השונות בתוך האמולסיה. מתייחס לתהליך של שימוש בפעולה כימית של חומרי דה-אמולסיה להפרדת שמן ומים מתערובת שמן-מים שעברה אמולסיה, ובכך להשיג התייבשות של נפט גולמי כדי לעמוד בתקני תכולת המים הנדרשים להובלה.
שיטה יעילה וישירה להפרדת פאזות אורגניות ומימיות היא שימוש במפרקי פאזות כדי למנוע אמולסיפיקציה ולשבש את היווצרות ממשק אמולסיפיקציה חזק מספיק, ובכך להשיג הפרדת פאזות. עם זאת, מפרקי פאזות שונים נבדלים ביכולתם לפרק פאזות אורגניות, וביצועיהם משפיעים ישירות על יעילות הפרדת הפאזות.
בייצור פניצילין, שלב קריטי כרוך בהפקת פניצילין מציר התסיסה באמצעות ממס אורגני (כגון בוטיל אצטט). בשל נוכחותם של חומרים מורכבים בציר התסיסה—כגון חלבונים, סוכרים ותפטיר—הממשק בין הפאזות האורגניות והמימיות הופך לבלתי ברור, ויוצר אזור של אמולסיפיקציה מתונה, המשפיעה באופן משמעותי על תפוקת המוצר הסופי. כדי לטפל בכך, יש להשתמש במפרקי פאזות כדי לפרק את האמולסיה, לחסל את המצב האמולסי ולהשיג הפרדת פאזות מהירה ויעילה.
זמן פרסום: 24 באוקטובר 2025